ההיסטוריה שלנו

המאה ה-19

ההתחלה

רקע

המרכז הרפואי הרצוג הוא בית החולים העברי – הוותיק ביותר שפועל בימינו במדינת ישראל; נחשב לבית החולים הפסיכיאטרי הראשון והוותיק במזרח התיכון ומחלוצי התורה ומדיניות בריאות הנפש בארץ. תחילת ההיסטוריה המפוארת היא בשלהי המאה ה-19 והיא שזורה בהיסטוריה של היישוב הישן בארץ ישראל בכלל, וירושלים בפרט.

כפי שמסופר בספר של פרופ’ יוסף יואל ריבלין (אביו של הנשיא לשעבר, מר ראובן ריבלין), בית החולים החל דרכו כבית מחסה קטן של חדר אחד, בעיר העתיקה, ובו שני חולי נפש, אשר נאספו על ידי מר אשר ריבלין, דודו של פרופ’ ריבלין ובנו של יוסף ריבלין. מצב שני החולים ומצב חדר המחסה, אשר יועד להם, היה כה חמור, עד שמר אשר ריבלין פנה ל”ועד כל הכוללים” בבקשת סיוע. ארגון נשים חדש, שנוסד באותם הימים, ונקרא: “אגודת עזרת נשים”, בהנהגת חיה ציפה פינס (אשת יחיאל פינס, ממנהיגי “מזכרת משה”), לקח על עצמו לנהל את המוסד.
זוהי נקודת ההתחלה של “בית החולים” הראשון לחולי נפש בארץ ישראל, ולמעשה במזרח התיכון (או, כפי שנהגו לקרוא להם אז: חולים “חשוכי מרפא”).

במהלך המאה ה-19, על אף התנגדות חלק מפרנסי הקהילה היהודית, החלו להתפתח בירושלים שירותי רפואה של הקהילה היהודית, בתגובה לבתי החולים של המיסיונרים שהיו קיימים עד אז. בית החולים היהודי הראשון נפתח בעיר העתיקה בשנת 1854 ונקרא בית החולים מאיר רוטשילד. אחריו קמו עוד מספר בתי חולים. ארבעים שנים מאוחר יותר, בשנת 1894, במטרה לתת מענה למצוקה הקיימת בתחום בריאות הנפש אשר בתי החולים הכלליים לא התמודדו איתה, נוסד בית החולים “עזרת נשים” על ידי חיה ציפה פינס, בנותיה איטה ילין ומרגלית מיוחס ורוזה פיינשטיין. בחנוכה של אותה השנה (1894, תרנ”ה), קיבלה אגודת “עזרת נשים כללית” אחריות על בית המחסה קטן-המימדים בעיר העתיקה, ששיכן בין כתליו חולים בודדים מתחום בריאות הנפש ובלט בהזנחה ובניהול לקוי. אגודת נשים כללית שיפצה את המקום, ושינתה את שמו ל”עזרת נשים  – בית חולים לחשוכי מרפא”. כך החלה דרכו של המרכז הרפואי הרצוג של ימינו, אשר בפועל קם כמוסד פסיכיאטרי ראשון במזרח התיכון. במקום שוכנו, בין היתר, נשים מתמודדות נפש, לאחר לידה. את תיעוד הוצאות “בית המחסה לחולי רוח” ניתן לראות בספר החשבון / לאגודת עזרת נשים הכללית בירושלם, אשר המקור שלו שמור בארכיון בית החולים עד עצם היום הזה.

בנין הגברים והחצר הפנימית 1910

בנין הנשים בסביבות 1908

שלהי המאה ה-19

תחילת המאה ה-20​

1896-1904 – בשנתיים הראשונות להקמתו, גדל במהירות המוסד הרפואי ונדד בין בניינים שונים בעיר העתיקה, עד שיצא אל מחוץ לחומות ירושלים לשכונת מזכרת משה (שהוקמה, בין היתר על ידי יחיאל פינס). כדי לענות על הביקוש, גדל מספר מיטות האשפוז ל-54. בשנת 1901 זכה המוסד הרפואי הצעיר לחלקת קרקע ברחוב יפו, ובשנים 1902-1906 החלה בניית שני מבנים, מתרומה של ישעיה ברוך נוישטאד ממוסקווה. מבנים אלו ואחרים, שנבנו בהמשך, שימשו את בית החולים עד סוף שנות ה-60, עד למעבר למיקום הנוכחי בגבעת שאול.

המאה ה-20

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ניסו הטורקים להשתלט על המבנה. על פי המסופר בספרו של ריבלין איטה ילין, בתה של חיה ציפה פינס השליכה את מפתחות הבניין לרגלי הקצין הטורקי, שבא לקחת את הבניין, ואמרה לו שיצטרך לטפל בחולים, או לזרוק אותם. הוא נסוג…!

שנות ה-40 של המאה ה-20
מבנה בית החולים
בשנות ה-40 של המאה ה-20 גדלה הפעילות, והמבנה ברחוב יפו, כבר לא עמד בביקוש לשירותים רפואיים של תושבי ירושלים. ממורשת משפחת ולרו, הוקצאה על ידי קק"ל קרקע, והרבנית שרה הרצוג (ששימשה באותה העת יו"ר אגודת עזרת הנשים), הובילה מסע גיוס כספים לבניית בניין חדש לבית החולים. אלא שעל רקע המיתון הכבד, שפקד את המדינה בתחילת שנות ה - 60, לא הושלם הבניין. חרף זאת, בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים, עבר בית החולים מהמבנה שברחוב יפו - למשכנו הנוכחי.
שנות ה-40 של המאה ה-20
שנות ה-50 של המאה ה-20
בית חולים אוניברסיטאי
בשנות ה-50 של המאה ה-20 הפך המוסד לבית חולים אוניברסיטאי שמסונף לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מספר מיטות האשפוז בו הוכפל וכבר הגיע ל-127 מטופלים בפסיכיאטריה.
שנות ה-50 של המאה ה-20
בין השנים 1968-1999
התבססות בית החולים
1968-1999 - מעבר לגבעת שאול שבמבואות ירושלים והתבססות בית החולים
בין השנים 1968-1999
שנת 1968
בית החולים בגבעת שאול
1968 - לאחר עשר שנות בנייה, העתיק בית החולים מיקומו ועבר לגבעת שאול.
שנת 1968
שנת 1973
הקמת המרפאה הקהילתית לבריאות
1973 - הקמת המרפאה הקהילתית לבריאות הנפש, המעניקה טיפול אמבולטורי לתושבי צפון ירושלים - ילדים, מתבגרים ומבוגרים.
שנת 1973
שנת 1978
פתיחת מחלקה גריאטרית
1978 - נפתחת מחלקה גריאטרית ראשונה בבית החולים.
שנת 1978
שנת 1986 ציון דרך היסטורי
ציון דרך היסטורי חשוב בתולדות בית החולים - שינוי שמו להרצוג
1986 - ציון דרך היסטורי חשוב בתולדות בית החולים - שינוי שמו להרצוג בית החולים משנה שמו מ"עזרת נשים" - ל"בית החולים הרצוג", על שם הרבנית שרה הרצוג, אשת הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג, אמו של נשיא המדינה לשעבר: חיים הרצוג ז"ל וסבתו של נשיא המדינה הנוכחי יצחק הרצוג יבל"א, ומי שהובילה בהתנדבות ובמסירות, במשך כמעט 40 שנה, את בית החולים כנשיאה, ובין היתר, הובילה לבניית המבנה.
שנת 1986 ציון דרך היסטורי
שנת 1989
הקמת המרכז הישראלי לטיפול בפסיכו טראומה
1989 - הקמת המרכז הישראלי לטיפול בפסיכו טראומה. המרכז נותן מענה למטופלים מכל רחבי המדינה ואף מחוצה לה.
שנת 1989
שנת 1998
הקמת היחידה להנשמה כרונית
1998 - הקמת היחידה להנשמה כרונית מבוגרים.
שנת 1998

המאה ה-21

משנת 2000 עד ימינו

שנת 2004
הקמת מחלקה להנשמת פעוטות וילדים
2004 - הקמת מחלקה מיוחדת להנשמת פעוטות וילדים, ובהמשך צמיחת אגף ההנשמה לגדול בישראל, ולאחד הבולטים והגדולים בעולם כולו.
שנת 2004
שנת 2018
חנוכת שתי המחלקות בבניין אשפוז חדש ומפואר
2018 - חנוכת שתי המחלקות הראשונות בבניין אשפוז חדש ומפואר, המתפרש על כ-22 אלף מטר רבוע, בהשקעה של כ-450 מיליון ₪. הבניין נבנה מתרומות, שנאספו ברחבי העולם, ובעיקרן מאת הנדבן היהודי היינץ סמסון משוויץ. הבניין הושלם בהדרגה, וכיום כמעט כל המחלקות בו פתוחות. יש בבניין 12 מחלקות, ובהן כ-360 מיטות אשפוז.
באותה השנה נפתחת במרכז מחלקת קורונה ראשונה, ואחריה מחלקה שנייה ושלישית, בעיקר לטובת מטופלים גריאטרים. במהלך המגיפה, עד הסגירה, במאי 2023 (המחלקה הייעודית לקורונה האחרונה שנסגרה בארץ), טופלו באגף הקורונה שבמרכז הרפואי הרצוג למעלה מ-2,500 חולי קורונה, מהמספרים הגדולים ביותר בין בתי החולים בישראל.
שנת 2018
שנת 2022
חנוכת בניין מרפאות חדש ע"ש ד"ר מקס ז"ל וג'יאנה גלסמן מקנדה
2022 - חנוכת בניין מרפאות חדש ע"ש ד"ר מקס ז"ל וג'יאנה גלסמן מקנדה, בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, בסיוע קרן קיימת לישראל JNF קנדה. הבניין המתפרש על שטח של כ-3,000 מ"ר, ומכיל את מערך הפסיכיאטריה האמבולוטורית, את המרכז לטיפול בפסיכוטראומה, מרפאה פסיכו-גריאטרית ואת מרפאות בריאות הנפש לילדים ונוער.
שנת 2022
שנת 2023
תכנית-אב מתקדמת
2023 - תכנית-אב שאפתנית של המרכז הרפואי הרצוג מתקדמת בוועדות התכנון והבנייה.
שנת 2023

בין שירותיו הרפואיים אשר הוקמו בעשורים האחרונים:

  • אגף לבריאות הנפש, אגף לשיקום, אגף להנשמה ממושכת ואגף מחלות ממושכות
  • מרכז קליני לחקר מדעי המוח, המתמקד בחקר מחלות ניווניות, נוירולוגיות, שיקום מוטורי, נזק מוחי – כתוצאה מחוסר חמצן והפרעות פסיכיאטריות
  • מרכז להוראה במקצועות רפואיים ופארא-רפואיים
  • מרפאות ומכונים בקהילה

 

בצד המענה הרפואי למטופלים, זוכה מחלקת המחקר של המרכז הרפואי להכרה בינלאומית בזכות ידע והישגים בעיקר בתחומי הרפואה הקשורים לגיל השלישי, למחלות נשימתיות, למחלות נפש ולתחום הפסיכו-טראומה.